ISABELLA BIKINI
בניית תוכנית אימון
הגדר את יעדיך
גדי טרוני
18 פברואר 2021
תחום הפיטנס ופיתוח הגוף הוא תחום ויזואלי, מטרתו הסופית היא להיראות טוב עם דגש על 'להיראות'.
כשאתם הולכים ברחוב אנשים לא יודעים איזה משקל אתם מרימים או כמה אימונים אתם עושים בשבוע - הם רק
יודעים איך אתם נראים.
בפאואר-ליפטינג למשל - אין משמעות לאיך אתם נראים אלא למשקל שאתם מרימים. לכן תכניות האימון שלהם מאוד
ברורות - מטרה אחת - לבנות כוח.
בג'ודו לדוגמה יתמקדו בעבודה על כוח מתפרץ כי זה מה שהם צריכים בזירה.
ואני יכול להמשיך עם עוד 100 תחומי ספורט.
אז אם כך - מדוע בתחום שלנו אנשים מתאמנים עם משקלי עבודה גבוהים בכל טווחי החזרות?
מדוע למען השם אנשים עובדים עם תבניות של תכניות אימונים?
והכי מרגיז - למה אנשים משנים את תכנית האימונים שלהם? מה הסיבה?
אלף בית בתכנית אימונים היא הגדרת יעדים והתאמת התכנית ליעדים.
תשכחו את השבלונות, תשכחו את ה"חוקים", יש בהם היגיון אבל יש הרבה יותר היגיון בלבנות את מה שנכון לך!
אם היעדים שלכם הם פיתוח גוף (מקצועי או לא) תתאימו את תכנית העבודה ליעד - חלוקת עומסים, חלוקת שרירים
מותאמת, שילוב התזונה בהתאם, מנוחות/אי מנוחות בין אימונים, אירובי, משך זמן אימון, משקלי עבודה וכו'.
תכנן את התהליך וחלק לשלבים
אחת הבעיות המרכזיות של מרבית המתאמנים היא העדר אסטרטגיה. למעשה, פשוט מגיעים לחדר הכושר, מתאמנים
לפי תכנית שמצאנו באינטרנט או שנתן לנו מאמן, אולי במקרה הטוב אוכלים קצת אחרת, כולנו יודעים שחלבון זה טוב
ודגנים מלאים תמיד חברים שלנו...
אז כן, בהתחלה מרבית המתאמנים יחושו בשינוי – הגירוי הנוצר מ0 פעילות לאימוני התנגדות וברוב המקרים שינויים
קלים בתזונה – יגרמו לגוף שלנו להשתפר: מסת השריר תעלה, הגוף ייראה מוצק, סביר גם שאחוז השומן ישתפר
לטובה אבל אז... זיפטטט.. כלום.. גורנישט, נאדה! הגוף מפסיק להגיב והשינוי שבהתחלה אהבנו נראה לנו זניח ולא
ברור מה עושים.
הבעיה:
העדר תכנון
הפיתרון:
יצירת אסטרטגיה וחלוקה לשלבים
פיתוח גוף או כשמו באנגלית "בניית-גוף" כולל שלבי בנייה ממש כמו בניין לדוגמה. אבל אחרי שסיימנו לבנות את
היסודות (טכניקה, אימונים הדרגתיים, תקופת זמן וכו') לא סיימנו.. זה בניין שלא מסתיים כמעט לעולם.
וכאן צריך לייצר אסטרטגיה.
אם היעד הוא מסה, יש להגדיר תזונה מסוימת ולא רנדומלית, אי אפשר פשוט להיות בעודף קלורי כל יום מבלי להכיר
את המספרים, זה פשוט לא עובד לאורך זמן. מתכננים את התפריט הראשוני, את חלוקת הנוטריינטים, מחליטים בכמה
עולים וכל כמה זמן עולים, מחליטים מהם הפרמטרים לעלייה, מהי תכנית האימונים המתאימה, לומדים לראות מתי
הגוף מגיב ומתי פחות, משנים לפעמים בשיטת ניסוי וטעייה ולעיתים כי צריך וכך אנחנו יוצרים כלי מעקב יחד עם
משקל והתוצאה הויזואלית אותה אנו רואים במראה או בתמונות מעקב.
אז למעשה יש לנו פה שלב (מסה) ותתי-שלבים שהם השינויים שאנו מבצעים אחת לכמה זמן על מנת לשמור על רצף
ההתקדמות.
שלב נוסף יכול להיות הפחתת עומסים למשל או מעבר לחיטוב, תתי שלבים יכולים להיות שינויים בניהול התזונה,
תכנית האימונים וההיקף האירובי.
כאשר אנחנו מייצרים אסטרטגיה הנשענת על מספרים ומחלקים אותה לשלבים אנחנו למעשה בונם תוואי, כאשר אנחנו
מחלקים לתתי שלבים אנחנו בונים לעצמנו צ'ק פוינטס (נקודות ציון) שמטרתם לסמן וי על תת השלב הקודם על מנת
להתקדם לתת השלב הבא – ביעד שהוגדר ופרקטית בשטח.
אין קסם בפיתוח גוף, זה לא קורה מאליו, יש יעדים קטנים שצריכים לכבוש ויעדים גדולים שמגיעים בעקבותיהם.
