הטבלה מעלה מראה לנו את סדר הפעולות המתרחש בעת שינוי במאזן הנתרן בגוף.

1. ירידה ביחס נתרן/נוזלים באוסמללויות הפלזמה. (היפונתרמיה)
    אוסמולליות הפזמה נקבעת ע"י היחס בין מומסים בפלזמה למים בפלזמה. עיקר המומסים הם מלחי נתרן.

2. הירידה מעלה גורמת לירידה בECV (חלק מנפח המים במדור החוץ-תאי הנמצא בתוך המערכת העורקית) אשר            בתורה גורמת להפרשת הפפטיד אנגיוטנסינוגן (AGT) מהתאים ההפטוציטים בכבד.

3. תאי הכליה מפרישים את האנזים רנין אשר חותך את הפפטיד אנגיוטנסינוגן מ452 חומצות אמינו ל10 חומצות                אמיניות.

4. כעת נוצר פפטיד הנקרא אנגיוטנסין 1, שהוא למעשה 'Precurser' (מבשר, מקדים) שאינו פעיל.

5. האנזים ACE) Angiotensin-converting enzyme) חותך שתי חומצות אמינו נוספות והופך את אנגיוטנסין 1              לאנגיוטנסין 2

6. אנגיוטנסין 2 מפעיל את תחושת הצמא בהיפותלמוס, משחרר את ההורמון וזופרסין (ובכך גורם לאגירת נוזלים),              מכווץ כלי דם על מנת להעלות את לחץ הדם, משחרר אלדוסטרון הגורם לסירקולציה של הנתרן בכליה ובדם בחזרה      לגוף ומונע הפרשת הנתרן בשתן.